[וורס 1: שאנן סטריט]
אחד, שתיים, עשר ערוץ מקומי
יושב מול המסך ותוהה מה מקומי במארג
אפילו זה שבחרתי בו
לא נראה מודאג מזה שאין לי בכלל על מי לסמוך
בטח לא עליו אבל כאן רק מתחיל הברוך
כי כל הנבחרים ייאוש אחד ארוך
חבריו לכיסא לא יותר טובים ממנו
שיבוט של אופורטוניסטים שרגש אצלהם איננו
קרח במקום לב
צבע גועש במקום דם
שכחו מהו כאב
מדי יום הופכים עורם משל היו זיקיות
איש מהם אינו רוחץ ידיים נקיות
אולי אני האידיוט
שלא מבין איך מעשים פחות חשובים מתדמית
שמתקשה להירגע על מכסה חבית הדינמיט
ושלא מצליח לזכור אך מנסה מתי הפך בית הנבחרים לבית הכיסא

[פזמון: ליאורה יצחק + שאנן סטריט]
(אנשים (אין לכם באמת תירוץ
(תם יודעים (החליפות לא שמות קצוץ'
(עליהם לסמוך (משענת קנה רצוץ
הם יודעים שזו ספירה לאחור עד הפיצוץ

[וורס 2: שאנן סטריט]
בתוך כל הבתים כל המקלטים פתוחים
וכל האנשים צופים באותם ערוצים
שמשדרים באותן השעות
את כל החליפות במידות יותר מדי גדולות
מבטיחים הבטחות הנוגעות לצרות
של כל האנשים בתוך כל הבתים
בהם כל המקלטים פתוחים
אם אין בזה חדש אז זה לא חדשות
המעגל הזה חייב להישבר
החליפות איבדו מזמן את הזכות לדבר
אינטונציה של מטיף (מטיף) בטון תקיף (תקיף)
כאילו אנ'לא יודע שאת עצמך אתה מקיף (מקיף)
באלף ואחד לקקנים, מקורבים
יועצים, מאפרים, כותבי נאומים
אדון חליפה אנ'לא נטפל אליך סתם
אני זה שמשלם את המשכורת של כולם
Comments (0)
The minimum comment length is 50 characters.
Information
There are no comments yet. You can be the first!
Login Register
Log into your account
And gain new opportunities
Forgot your password?